תוכן עניינים

חלק ראשון: סיכום תחקיר (2-13)

חלק שני: "המורה יש לי רעיון" (13-19)

חלק שלישי: תוכנית אסטרטגיה פרסומית תקשורתית (20)

חלק רביעי: גאנט, תוכנית עבודה בטבלה (21-25)

חלק חמישי: רפלקציית אמצע י"א (25-46)

חלק שישי: רפלקציית סיכום י"ב (47-50)

חלק שביעי: נספחים (50-58)

​
 

חלק ראשון:

סיכום תחקיר: 

 

אכילה רגשית ברוב המקרים היא חלק מאוד משמעותי שמדברים על דימוי עצמי בהקשר של דימוי גוף, זוהי בין הפרעות האכילה הכי שכיחות בקרב קהל היעד שלנו [בני נוער] ולאור המצב ראינו את זה הכי לנכון ליצור את הקשר הזה לעבודה שלנו. בעקבות האכילה הרגשית הערך העצמי יכול לרדת, נראה את עצמנו בצורה יותר שלילית, ונקבל תחושה כללית של מצב רוח ירוד מאוד. 

הפרויקט שלנו מתקיים בזמן המלחמה ושמענו על המון מקרים של אנשים שיש להם אכילה רגשית בגלל המצב והגורם לכך אלו כנראה החרדות והפחד מהמתרחש.

מהי אכילה רגשית? מוגדרת כאכילת יתר על מנת להקל על רגשות שליליים. אכילה רגשית לעיתים קרובות עלולה להגביר את הסיכון להפרעות אכילה כגון בולימיה ואנורקסיה נרבוזה. מחקרים הראו גם כי קיים גם קשר הפוך - הפרעות אכילה קיימות מעלות את הסיכוי לאכילה רגשית. זיהוי קשר זה מאפשר לפסיכולוגים ותזונאים קליניים לספק את הטיפול המתאים לבעיית אכילה רגשית. (מתוך ויקיפדיה)

 

סקירה ספרותית: 

סעיףhttps://eating-disorders.co.il/%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%A8%D7%92%D7%A9%D7%99%D7%AA/ - אתר "המדריך הישראלי להפרעות אכילה" בו יש פירוט על האכילה הרגשית. מפורט בו גם על מהי אכילה רגשית- "אכילה רגשית היא נטייה להשתמש באוכל כאמצעי התמודדות עם רגשות שליליים ועם מצוקה רגשית, כמו חרדה, תסכול, עצב, ריקנות ושעמום. במובן זה האוכל משמש עבורם כנחמה וכדרך להסוות את הרגשות לפחות למשך זמן קצר…"

בנוסף, מפורט איך אכילה רגשית יכולה לסכן את חיינו ויש דרכים מפורטות, עצות וטיפים לאיך להתמודד עם האכילה הרגשית, דוגמה לעצה מתוך האתר: "תמיד כדאי לזכור שאכילה רגשית לא פותרת את הרגשות השליליים…"

 

https://www.grunhaus.co.il/%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%A8%D7%92%D7%A9%D7%99%D7%AA/ - מאמר מתוך האתר "מיינד קליניק Mind clinic".

 

מוסבר באופן מפורט מהי האכילה הרגשית- "יש אנשים שאוכלים מזון כזה או אחר כאמצעי להפגת שעמום או בדידות… בנוסף לכך התמודדות עם רגשות שונים כמו מתח, כעס, חרדה, אשמה ודיכאון. כמו כן, לא מעט אנשים מוצאים באוכל אמצעי מנחם המסייע להתמודד עם הרגשות. לכן, אכילה רגשית מוגדרת כסוג של הפרעת אכילה שבה אוכלים יתר על המידה בתגובה לרגשות שליליים… בני אדם הסובלים מאכילה רגשית, מנסים לנטרל את הרגשות השליליים, להקל על תחושת שונות כמו אשמה, בדידות, בושה, גועל, תסכול, היעדר אהבה ועוד." 

 

ואיך ניתן להתמודד איתה- "ההתמודדות הנכונה עם אכילה רגשית מתחילה באבחון ובהבנת הגורמים לתופעה."

 

בנוסף, הם נתנו מספר של סימנים, גורמים, טיפול והשלכות.

 

https://www.ynet.co.il/article/5520720 - מתוך ynet

 

בכתבה של "ynet" הכניסו נתונים של האיגוד האמריקאי בקשר לאכילה רגשית והפרעות אכילה - נכון לשנת 2019.

 

"3.5% מהנשים ו-2% מהגברים חווים הפרעת אכילה התקפית במהלך חייהם...שכיחות התקפי אכילה בקרב מטופלים שעברו ניתוח בריאטרי (לירידה במשקל) עומדת על כ-25%."

 

https://wtc-anatgur.co.il/%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%A8%D7%92%D7%A9%D7%99%D7%AA/ - "מתוך האתר "חכמת נשים

 

מוסבר מהי אכילה רגשית, סימנים כיצד לזהות אם אנחנו סובלים מזה, השלכות וטיפים להתמודדות עם האכילה הרגשית.

דוגמה מתוך ההשלכות- "קיים סיכון בריאותי ומחקרים מראים שאכילה רגשית מגבירה את הסיכוי להיווצרותן של בעיות לב, יתר לחץ דם וסוכרת."

דוגמה מתוך טיפים להתמודדות- "קודם כל להבין מה גורם לך לבולמוס, כלומר מה המקור הנפשי של הבעיה. רק אחר כך ניתן יהיה לטפל בבעיה מהשורש ולנסות למצוא תחליף בריא שינחם אותך, במקום האוכל."

 

ניתוח מדיה: 

https://www.netflix.com/title/80179905?s=a&trkid=13747225&trg=wha&clip=81056244 

הסדרה "רעבים" עונה 1 פרק 10. אכילה רגשית הוא מצב שבו אוכלים כמויות גדולות של אוכל והיא נובעת מרגשות עצומים כמו: לחץ , חרדה, עצב, תסכול, כעס ועוד. 

 בסוף הפרק ישנה סצנה שבה הדמות עוברת משהו מאוד מסעיר ושהיא חוזרת הביתה היא מתחילה לאכול עוגה שלמה מתוך עצב ותסכול. הסצנה מראה בבירור את האכילה הרגשית שהדמות עוברת.

 

פודקאסט פריצת גבולות | פרק 24 | דימוי עצמי, ערך עצמי וביטחון עצמי - השאלות שלכם! זהו פודקאסט מתוך ערוץ היוטיוב של אלון אולמן באירוח של ביתו גאיה. אורכו של הפודקאסט הוא כמעט שעה ובמשך כולו הם מדברים על כל הנושאים והדברי שמתקשרים בדיוק לעבודה שלנו. לדוגמה הם מדברים על הזיוף של הרשתות החברתיות, על מהו דימוי עצמי, התרכזות בדברים השלילים על עצמנו ואיך זה משפיע על האישיות שלנו, דימוי עצמי והקשר שלו וההשפעה שלו על פחדים ועוד. 

 

 https://vt.tiktok.com/ZSNA6FHyC/ 

פוסט שפירסמה אלה ברקי, דוגמנית עם עמוד טיקטוק פעיל שבו משתפת בין היתר על ההתמודדות שלה עם דימוי עצמו נמוך. בסרטון הזה היא רצתה להראות שגם היא כדוגמנית מתמודדת עם דימוי עצמי נמוך ועם הפרעת אכילה.

“אני גם וגם. גם דוגמנית וגם מתמודדת עם דימוי עצמי נמוך אני גם נראת בטוחה בעצמי ואוהבת את עצמי וגם לפעמים לא אוהבת, יש לי הפרעת אכילה ואני מצטלמת עם בגד ים.” אמרה בביו של הסרטון בטיקטוק. 

 

https://www.netflix.com/watch/81071198?trackId=200257859 

ג'יני וג'ורג'יה עונה 1 פרק 3 12:40-13:30 בסצנה רואים את הילדה, אבי, עומדת מול המראה ומסתכלת על הירכיים שלה בעצב וגועל. היא לוקחת סלוטייפ ומדביקה לעצמה את הירכיים במטרה לגרום להם להראות צרות וקטנות יותר עם הג'ינס. ההתנהגות מצביעה על בעיות בדימוי הגוף שלה. דימוי גוף כפי שאמרנו לפני כן הוא חלק עיקרי בנושא שלנו, דימוי עצמי.

 

איסוף מידע על עמותות וארגונים בארץ ובעולם על הנושא: 

העמותה הישראלית למניעה, טיפול ומחקר בהפרעות אכילה https://www.iaed.org.il/ 

אכילה רגשית נחשבת כהפרעת אכילה. בחרנו בעמותה שמתייחסת להפרעות אכילה, כפי שצוין קודם האכילה הרגשית היא הפרעת האכילה שבחרנו להתייחס אליה כי היא נושא שעולה הרבה לאור המצב במדינתנו. מהבדיקה שלנו, הרבה בני נוער סובלים מאכילה רגשית לאחרונה בעקבות המלחמה לכן בחרנו להביא עמותה שיכולה להסביר יותר על הנושא.  הקשר של הדימוי העצמי והאכילה הרגשית צוין למעלה.

תעודת זהות העמותה: 

שם:העמותה הישראלית למניעה, טיפול ומחקר בהפרעות אכילה שנת הקמה:2002 אזורי פעילות:לא כתוב  תקציב שנתי:לא כתוב

אגנדה: בשנת 2002, כנס הבינלאומי להפרעות אכילה שהתקיים בהדסה הר הצופים, התכנסו כמה אנשים במטרת הקמת עמותה לטיפול ומחקר בהפרעות אכילה בישראל. העמותה קמה במטרה לשמש כגוף על-מקצועי ורב-תחומי המאגד בתוכו את הפעילות הקלינית והמחקרית בהפרעות אכילה בישראל. בנוסף, משמשת העמותה מסגרת ארצית לקביעת סטנדרטים טיפוליים בארץ. העמותה באה לקדם הוראה בתחום הטיפול במקצועות הטיפוליים השונים. העמותה אף פועלת להקמת מסגרות מתאימות להתמחות, בשיתוף האיגודים המקצועיים ומשרד הבריאות.

חזון ומטרות:לשמש כגוף על-מקצועי ורב-תחומי המאגד בתוכו את הפעילות הקלינית והמחקרית בהפרעות אכילה בישראל ולשמש כמסגרת ארצית לקביעת סטנדרטים טיפולים בארץ.

לפעול לקביעת קריטריונים להסמכת אנשי מקצוע בתחומים השונים בטיפול בהפרעות אכילה.

לפעול לקידום הוראה מקצועית בתחום הפרעות האכילה ולהקנות התמחויות מקצועיות בתחום הטיפול במקצועות הטיפוליים השונים.

לפעול להקמת מסגרות מתאימות להתמחות בנושאים הקשורים להפרעות אכילה בשיתוף האיגודים המקצועיים ומשרד הבריאות.

לשמש גוף מקצועי מקשר עם האיגודים המקצועיים והמוסדות הממלכתיים הקשורים בטיפול בהפרעות האכילה ומניעתן.

לשמש ועדה מייעצת לגופים הממלכתיים ולמסגרות הטיפוליות אשר נותנים שירותים לציבור הלוקים בהפרעות אכילה ולבני משפחותיהם.

להעניק מידע לציבור ולגופים הממלכתיים על אודות הפרעות האכילה, מניעתן, והטיפול בהן.

לפעול לשינוי המדיניות בתחום הטיפול בהפרעות אכילה ושיקום הנפגעים במחלה

לפתח תכניות הכשרה למגוון מקצועות הטיפול בהפרעות אכילה.

לארגן השתלמויות, ימי עיון וכנסים לאנשי מקצוע ולקהל הרחב שמטרתם קידום הידע המקצועי בתחום של טיפול ומניעה של הפרעות אכילה.

לשמש גוף המייצג בישראל את הגופים המקצועיים הבין לאומיים ומשמש כגוף מקשר בין הארגונים.

לעודד, לטפח ולקדם את המחקר בתחום של הפרעות האכילה, ולתמוך בשיתופי פעולה בין חוקרים ישראלים וחוקרים בין לאומיים.

לפעול להקמת אתר שיבטא את רוח העמותה, יספק מידע לקהל הרחב, למטופלים ובני משפחותיהם, ולאנשי המקצוע, ויאפשר קשר עם עמותות דומות ברחבי העולם.

דרכי פעולה: במהלך השנים התקיימו ביוזמת העמותה כנסים וימי השתלמות במגוון נושאים הקשורים להפרעות אכילה, בהם השתתפו מאות. גולת הכותרת הייתה הכנס השני הבינלאומי להפרעות אכילה שהתקיים בינואר 2009 במעלה החמישה אליו הוזמנו מטובי המומחים לטיפול מניעה ומחקר בהפרעות אכילה בעולם. הישג חשוב של העמותה הוא הצטרפותה, בשנת 2008, כחברת בת לאקדמיה הבינלאומית להפרעות אכילה, העמותה השנייה בעולם שהתקבלה כחברת בת לאקדמיה יוקרתית זו. מעמד זה מאפשר שיתוף פעולה עם חברי האקדמיה בנושאי מחקר, השתלמויות, ארגון כנסים וקשרים מקצועיים אחרים.

 

תעודת זהות העמותה: שם עמותת נופית, הוקמה ב1998, אזורי פעילות הוד השרון, תקציב שנתי לא כתוב

אגנדה: בחברה התחרותית בה אנו חיים כולנו חשופים למסר כפול: מחד הדגשת יתר של חשיבות המראה .החיצוני והרזון ומאידך פיתוי מתמיד לטעום משפע המאכלים המוצע לנו .הפרעות אכילה מבטאות את הקושי לאזן בין שתי מגמות מנוגדות אלו: הן מושפעות כאמור מתהליכים וחברתיים, אך בעיקר מגוון של מצוקות נפשיות אישיות, בין אישיות, משפחתיות ורפואיות תרבותיים מעודדות את התהוותן, העמותה הוקמה על מנת לטפל בבעיות אלו ואף גם אחרות.

 חזון ומטרות:שיקום ואיזון המצב הגופני, רכישת הרגלי אכילה נכונים, הגמשת דפוסי חשיבה נוקשים של "שחור-לבן, " הכל או כלום", מתן ביטוי מילולי ויצרתי לרגשות ולחרדות שהפרעת האכילה מסתירה, כונות לוותר על השאיפה למושלמות לטובת תחושת שלמות והשלמה

[15:56, 01/11/2023] גיא עוזר: דרכי פעולה: במרכז נופית מאמינים שכדי להיחלץ מ"מלכודת" זו: התלות הקיצונית והממכרת שנוצרת בין הדימוי והערך העצמי לבין המראה החיצוני. על המטופל להבין מה תפקידה ומשמעותה של הפרעת האכילה בחייו ומדוע כה קשה לו להיפרד ולהיגמל ממנה. הטיפול חייב להיות כוללני ולשלב טיפול בהיבטים הגופניים הנפשיים והמשפחתיים של בעיה מורכבת זו בנופית יערכו גם סדנאות בנושאים הקשורים בהפרעות אכילה, טיפולים קבוצתיים וקבוצות הדרכה להורים. צוות המטפלים של נופית פותח תוכנית טיפול יומית עבור הסובלים מהפרעות אכילה.

התוכנית מיועדת לכל מי שזקוק לליווי והדרכה יומיומית בכדי לשנות בהדרגה דפוסי אכילה נוקשים ומסוכנים שגרמו להתדרדרות במצב הגופני והנפשי. הטפול המיועד לסובלים מאנורקסיה ובולמיה נרבוזה יוצר סביבה בטוחה, מכילה, תומכת ומלמדת המאפשרת שיקום ומימוש חיים בריאים המשוחררים מכבלי הפרעת האכילה. הטפול היומי עשוי להוות חלופה לאשפוז ומאפשר את המשך החיים בקהילה ובמשפחה. הטפול כולל ארוחות מסודרות בפיקוח דיאטני ובתמיכה של הצוות הטיפולי של "נופית" האוכל ביחד עם המטופלים. לאחר הארוחות תתקיים שיחה שתאפשר שיתוף, עבוד והכלה של התחושות, הרגשות והמחשבות שהאוכל והאכילה מעוררים. הצוות ילווה את המטופלים בתהליך בחירת המזון והכנתו. תוכנית האכילה תותאם לשלב בו נמצא המטופל בתהליך ההחלמה ולצרכיו הייחודים בד בבד עם הכוונה ועידוד לאכילה בצוותא. התוכנית מבוססת על טיפול פסיכותראפי קבוצתי ויחידני. יושם דגש גם על טפול קבוצתי בתנועה, ביצירה ובדרמה; כמו כן תספק התוכנית למטופלים מעקב פסיכיאטרי ורפואי צמוד בהתאם למצבם הגופני והנפשי.

 

סקר שוק:  

 

הנושא שבחרנו הינו מכוונן לאוכלוסייה הכוללת, אך אנו מכוונים לבני נוער בעיקר, נשמח אם אנשים מעבר לטווח הגילים 12-18 שלנו יתעניינו ויתחברו.

בני הנוער מתאפיינים בכך שהם עוברים שינויים הורמונליים ושינויים גופניים התורמים לגיבוש תחושת העצמאות והזהות שלהם, מצבי הרוח של בני הנוער משתנים במהירות.

רבים מבני הנוער נעשים עמידים יותר לסמכות, ולעתים קרובות יש להם השפעה גדולה על הדינמיקה המשפחתית והיחסים האישיים, בני הנוער ידועים בנטילת סיכונים.

בני נוער גדלים אינטלקטואלית במהלך גיל ההתבגרות מה שגורם לקבלת מודעות עצמית ולהתחיל לפקפק בעצמם, מה שגורם לדימוי עצמי נמוך.

בני נוער מבלים 77% מהזמן שלהם בגלישה באינטרנט ואת שאר הזמן מבלים בפעילות ספורטיבית, קריאת ספר או מפגש עם חברים( על פי מחקר שנערך על ידי ד"ר אריה קיזל וד"ר מירה פוירשטיין ממכללת אורנים).

דפוסי האפיון של בני הנוער הם תופעות פסיכולוגיות, חברתיות ורגשיות שקורות בתקופת ההתבגרות ומגוון גורמים יכולים להשפיע על האופי של נערים ונערות. עם זאת, חשוב לציין שאין לכל נער או נערה אותם דפוסים, והם יכולים להשתנות מאוד מאדם לאדם.

חשוב לציין שדפוסי האפיון של בני הנוער משתנים עם הזמן ונבנים על ידי מגוון השפעות. גם בתוך הקבוצה הגילאית שהם נמצאים בה יכולים להיות שינוי בהתנהגות והיא  יכולה לשתנות באופן משמעותי בין אנשים שונים.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

 

​

​

​

​

​

​

​

​

​

 

 

​

​

​

​

​​

​

​

​​

​

​

​

​

ניתוח ממצאי הסקר 

 

שאלה 1: רוב הנשאלים על הסקר הם בגילאי 15-16. מתוך כלל קבוצות הגיל נתמקד מגילאי 15-16 שהם כ55.8%

שאלה 2: רוב הנשאלים על הסקר הן ממין נקבה. [64.4%] 

שאלה 3: הרשתות החברתיות שרוב הנשאלים הכי משתמשים בהן, הן: אינסטגרם[54.8%] וטיקטוק[62.5%].

שאלה 4: 76.9 אחוז מהנשאלים ענו את התשובה הנכונה - דימוי עצמי מתייחס לאופן בו אנחנו רואים את עצמנו ברמה גלובלית- פנימית וחיצונית. אנו רואים שאין בעיית מודעות , הרוב ענו על התשובה הנכונה.

שאלה 5: בבדיקת הידע של הנשאלים על מה יכול להיגרם מדימוי עצמי שלילי התברר כי רוב העונים [76.9]חושבים שזה יכול לגרום לבעיות נפשיות, הפרעות אכילה,ביטחון עצמי נמוך וניתוק מהמציאות. אנו רואים שאין בעיית מודעות לאור רוב הנשאלים על התשובה הנכונה. 

שאלה 6: בשאלה על הרגשת הנחיתות בעקבות גורמים שונים של הנשאלים התברר כי 41.3 אחוז ענו מגורם חברתי, ו27.9 אחוז ענו שאף אחד מהגורמים לא מדבר אליהם. 

שאלה 7: בשאלה על תדירות החשיבה על המראה של הנשאלים התגלה כי 41.3 אחוז מהעונים ענו כל הזמן, ו44.2 אחוז מהנשאלים ענו לעיתים קרובות.

סיכום שאלות 8-9: רוב הנשאלים ענו כי אכן יש להם שינויים במצב הרוח במהלך היום [66.3], והגורמים שהכי משפיעים על השינויים במצב הרוח של הנשאלים הם: מחשבות פנימיות[70.8%] לחץ[59.4%] לימודים[56.3]. 

סיכום שאלות 10-11: מבדיקת הדעה של הנשאלים על כמות ההשפעה של הדימוי העצמי על החברה התגלה כי, 53.8% מן הנשאלים ענו את האופציה הכי גבוהה[5], ולפי דעתם הדברים שהכי צריך לשנות בחברה לגבי הנושא הם: היחס שלנו אחד לשני ולנושא ברשתות החברתיות[66.3%] והסטנדרטים של החברה[43.3%].

שאלה 12: רוב הנשאלים שענו על הסקר חושב שדימוי עצמי יכול להפוך למסוכן, [79.8%] ענו "כן בהחלט". 

שאלה 13: בבדיקת הדעה של הנשאלים עם דרך ההתמודדות עם דימוי עצמי שלילי התגלה לנו ש69.2% מן הנשאלים ענו שרכישת הרגלים ותחביבים חדשים היא לדעתם הדרך הטובה ביותר ו63.5% ענו טיפולים פסיכולוגים שדרך ההתמודדות הטובה ביותר. 

 

סיכום מסקנות: 

מהסקר ניתן להסיק להלן:

ראשית, גיל ומגדר מגדירים את רוב הנשאלים: הנתונים מציינים שרוב העונים הם נקבות בגילאי 15-16. הסיבה להתמקדות בקבוצה זו יכולה להיות משמעותית להבנת הדימוי העצמי בקרב הנשים בקבוצה זו ואולי ניתן לפענח כי הן נמצאות בשלב חשוב בתקופת גיל ההתבגרות.

ניתן לראות כי רוב העונים משתמשים ברשתות חברתיות כמו אינסטגרם וטיקטוק, ויש הסתמכות על כך כי השימוש בפלטפורמות אלו יכול להשפיע על הדימוי העצמי של המשתמשים. הנתונים מראים על כך שיכולת התמודדות עם זיהוי חברתי ומראה עצמי יכולה להיות משפיעה באופן חשוב.

הנתונים מצביעים כי מקובל לקשר בין דימוי עצמי לבעיות נפשיות, כגון הפרעות אכילה, ביטחון עצמי נמוך וניתוק מהמציאות, הוא מחשיב את הדימוי העצמי כגורם שיכול להשפיע על הבריאות הנפשית של האדם. אך הפתיע אותנו הנתון הבא: יש מודעות לנושא אך לא מייחסים לו חשיבות, לא מעלים אותו על סדר היום ולא מעניקים לו את היחס ותשומת הלב שאמורה להיות לו. 

השפעת גורמים חברתיים על רגשות הנחיתות: הנתונים מראים כי רוב העונים מושפעים מגורמים חברתיים של רגשי הנחיתות שלהם . זה מצביע על חשיבות הקשרים החברתיים והשפעתם על המצב הרוח של בני הנוער.

הסקר מדגיש שמחשבות פנימיות, לחץ ולמידה הם גורמים מרכזיים שמשפיעים על השינויים במצב הרוח של נשאלי הסקר. זה מצביע על החשיבות של גורמים אלו בעיצוב הדימוי העצמי ובהתמודדות עם הרגשות ומצבי רוח שונים.

רוב העונים רואים בדימוי עצמי ככלי חשוב שיכול להשפיע על החברה. יש רצון לשנות יחסים בין אנשים ולשפר את הסטנדרטים החברתיים, ויש הבנה לכך שדימוי העצמי יכול להשפיע על המציאות החברתית.

רוב הנשאלים חוששים מהסיכונים של דימוי עצמי ומציינים שיש לו פוטנציאל להיות מסוכן, להוביל למחשבות אובדניות, הפרעות אכילה, דיכאון/חרדה, הימנעות מאינטראקציה חברתית, ציפיות נמוכות מהחיים ועוד.

בנוסף, הם מעדיפים דרכים אפקטיביות כמו- רכישת הרגלים חדשים וטיפולים פסיכולוגיים כדרכים אופטימליות להתמודדות עם דימוי עצמי שלילי.

 

סיכום התחקיר:

 הנושא שבחרנו נמצא בהרבה בחינות בחברה של היום. דימוי עצמי הוא נושא מורכב מהרבה היבטים לכן מהתחקיר בתחומים השונים מצאנו הרבה. יש כיום הרבה אתרים, מאמרים, כתבות ועוד שניתן למצוא בהם הרבה מידע על הנושא. רוב אותם מאמרים, אתרים וכולי אומרים מעבר לרק הגדרה לנושא, הם מסתכלים על הנושא מנקודות מבט שונות ונותנות לנו, הציבור, יכולת ואפשרות לראות ולהעמיק על הנושא באופן שיכול להשפיע הרבה יותר מרק הגדרה בויקיפדיה. במדיה הנושא לא כל כך מדובר, אכן יש סדרות , סרטונים ברשתות החברתיות ועוד בנושא, אך רק לאחר חיפוש מעמיק של הנושא במדיה, באמת אפשר למצוא מידע ותוכן טוב על הנושא של הדימוי העצמי. בסדרות הנוער שהנושא כן מדובר בהם, נותנים לנו את הצורה שהנושא בא לידיי ביטוי אצל בני נוער או לפחות את איך שמבוגרים[יוצרי הסדרות, הכותבים…] חושבים שהנושא בא לידיי ביטוי. רוב הסדרות שמראות את הנושא מראות אותו בצורה ריאלית שכן יכולה להתבסס על מקרים אמיתיים בקרב בני נוער. גודל הפרסום והרעש סביב רוב הסדרות האלה כן מראה שיש חשיפה לנושא אך לא בצורה משמעותית. ברשתות החברתיות יש מודעות לנושא אך אין מספיק הכרה בנושא ורוב המשתמשים ברשתות לא שמים מספיק דגש על הנושא ומתייחסים אליו כאל מובן מאליו וכאל לא מספיק חשוב כדי שיכנס לסדר היום שלהם. לאחר חיפוש אכן אפשר למצוא ברשתות מידע מובן ותקין על הנושא אך ההשפעה שלו כנראה לא תהיה רבה , רק לאחר הבאת הנושא לסדר גודל יותר גדול יהיה אפשר להשפיע יותר ברשתות. כל הפודקאסטים שמצאנו בנושא הביאו מידע טוב ואיכותי על הנושא, הם דיברו בפודקאסטים על יותר מרק הגדרתו ובחנו אותו מהרבה היבטים שונים, אם לנאמר באותם פודקאסטים יהיה יותר  חשיפה יכול להיגרם שינוי משמעותי בחשיבה על הנושא ובגישה של בני הנוער על חשיבות הנושא. באינטרנט אכן ניתן למצוא עמותות הקשורות לנושא, אך הן בעיקר רק על היבט דימוי הגוף. דימוי גוף הוא אכן חלק גדול מהנושא שלנו אך התקשנו למצוא עמותה שמדברת על משהו מעבר , על היבט שונה בנושא דימוי עצמי. מצאנו בנוסף שעמותות אלה עושות עבודה טובה ומשמעותית בחברה עם הנושא. בני נוער הם קהל היעד שלנו. אנו חושבים שלנושא יש הכי הרבה חשיבות בקרב בני נוער מכמה סיבות. בני הנוער מתאפיינים בכך שהם עוברים שינויים הורמונליים ושינויים גופניים התורמים לגיבוש תחושת העצמאות והזהות שלהם, מצבי הרוח של בני הנוער משתנים במהירות. בנוסף, בני נוער גדלים אינטלקטואלית במהלך גיל ההתבגרות מה שגורם לקבלת מודעות עצמית ולהתחיל לפקפק בעצמם, מה שגורם לדימוי עצמי נמוך. לכן בחרנו את בני הנוער כקהל היעד שלנו. השפעה בחשיבה על הנושא ועזרה איתו בקרב בני הנוער יגרום לשיפור משמעותי מהרבה בחינות, לימודיות, חברתיות, משפחתיות ויכול לגרום לשיפור באיכות חייהם עכשיו ובעתיד. בני נוער מתאפיינים בעוד סיבות שבגללם אנו בטוחים שבני נוער הם קהל היעד המתאים לנו ושאנחנו יכולים לגרום להכי הרבה שיפור ושינוי. 

 

ממצאי הסקר עזרו לנו להבין את הדברים שבהם אנו צריכים להתמקד בפרויקט. רוב העונים על הסקר הן נשים בגילאים 15-16, רוב העונים משתמשים ברשתות טיקטוק ואינסטגרם ולכן בחרנו להעלות את התכנים שלנו ברשתות הללו. בנוסף, ניתן לראות שהשימוש ברשתות יכול לגרום לרגשות שונים בנושא ותחושות מסויימות בנוגע לדימוי העצמי שלהם ויש מודעות רבה לנושא אך אין מספיק חשיבות והוא לא עולה על סדר היום של בני הנוער ולכן חשוב לנו להעלות את המודעות ואת החשיבות. בני הנוער נוטים לקשר דימוי עצמי נמוך למשהו שהוא גורם להשפעות רעות מבחינה גופנית ונפשית כמו הפרעות אכילה ובעיות נפשיות ורובם מושפעים מגורמים חברתיים. העונים רואים בדימוי העצמי משהו שמשפיע רבות על החברה.

מהראיונות עם שלושת המרואיינים למדנו מספר דברים חדשים שיכולים לתרום לנו לנושא. כל מרואיין הביא לידי ביטוי בראיון שלו את נקודת המבט שלו על הנושא ואת איך שהוא מתמודד עם הדימוי העצמי או קשור אליו. מהיועצת למדנו שיש הרבה בני נוער עם דימוי עצמי נמוך שלא בהכרח יודעים איך להתמודד איתו ודבר זה פוגע בחוויה הלימודית והחברתית שלהם בבית הספר. מאושיית הרשת למדנו את ההשפעות השליליות שיש לדימוי העצמי על החברה ובעיקר על נערות, איך אפשר להשתמש ברשתות החברתיות כדי להעלות מודעות לנושא ולשפר את החשיבה ושדימוי עצמי נמוך זה דבר שהוא טבעי להרגיש ושכולם מרגישים אותו מידי פעם או כל הזמן. מהתלמיד האנונימי שמענו עמדה שונה. שמענו סיפור שמתמקד בנושא שלנו והוא סיפר לנו על ההתמודדות שלו עם הנושא ועל כמה שהדימוי העצמי שלו השפיע עליו גם אז וגם היום.

 

חלק שני: 

 

המורה יש לי רעיון: 

 

שאלה 1- אז מהו דימוי עצמי ומהי הבעיה שהוא יוצר? דימוי עצמי קשור למה שאתה רואה כשאתה מסתכל במראה – עם זאת, זה הרבה יותר עמוק מזה. דימוי עצמי מתייחס לאופן בו אנו רואים את עצמנו ברמה גלובלית יותר, פנימית וחיצונית, הוא מתאר את הדרך בה אנו מעריכים ושופטים את היכולות שלנו, כפי שאנו חווים אותם, הוא הבבואה של האדם עצמו כפי שהיא משתקפת לו מתוך ביצועיו ומתוך האינטראקציה שלו עם הסביבה. כנאמר, הדימוי העצמי מתבטא בשני אופנים: דימוי גוף, ודימוי עצמי מהבחינה של מי אני בסביבה שלי. דימוי גוף זה איך שאנחנו רואים את גופנו בחברה המוכרת לנו, ברשתות החברתיות ואפילו בקבוצת החברים שלנו. הוא בא לידיי ביטוי באופן של האם הגוף שלי טוב מספיק, האם אני רזה מספיק\ מידיי? האם אני מספיק שרירי\חטובה? עוד שאלות על אופן ההיבט הפיזי של המושג.  ויש גם את הדימוי העצמי המתבטא גם במובן הרוחני-נפשי. מי אני? מה האישיות שלי? מה מיוחד בי? עוד שאלות קיומיות על הזהות האישית שלנו בחברה. הבעיה שיוצר הדימוי היא שבחברה שלנו אנשים מרגישים שהם לא טובים מספיק משתי הבחינות בגלל מה שהכתיבה לנו הסביבה שלנו והתקשורת מגיל צעיר. זו הסיבה לכך שהדימוי העצמי של רוב גדול מהחברה שלנו כל כך נמוך ושגוי. אף אחד מאיתנו לא קיבל את ההכוונה כיצד להתמודד עם דימוי עצמי ואיך הוא יכול להשפיע עלינו. דבר זה יכול לגרום לפערים בחברה, הפרעות נפשיות בקרב בני נוער כמו דיכאון, הפרעות אכילה, מספר רשמים עצמיים שנבנו לאורך זמן רשמים עצמיים אלה יכולים להיות חיוביים מאוד, מה שמעניק לאדם ביטחון במחשבותיו ובמעשיו, או שליליים, מה שהופך את הפרט לאדם הנוטה לפקפק ביכולותיו ובדעותיו , ועוד. בנוסף,  לעיתים קרובות נמצא פער בין היכולות הממשיות שלנו, לבין התחושות שלנו לגביהן. ככל שהפער גדול יותר בין השיפוט שלנו לבין המציאות, כן גוברת המצוקה עקב עימותים בלתי פוסקים עם המציאות. 

 

[כל המידע לקוח מ: בית קוגנטיקה, "נעמי בר פסיכותרפיה", stronger, וסיכום קריאת מידע מאתרים שונים + ידע אישי ]

 

שאלה 2- האג'נדה האישית שלנו לפרויקט - היא שאנשים שייחשפו לפרויקט שלנו יצליחו להבין את המסר שמאחוריו ויתחברו אליו מהמקום האישי שלהם ומהצורה שהם חווים את הנושא כלפי עצמם, ושינוי המחשבה בנושא הדימוי העצמי. שאנשים יבינו שדימוי עצמי חיובי יכול לסייע לנו להרגיש בטוחים ומרוצים יותר בעצמנו, כאשר אנחנו מכירים ביכולות שלנו, יש לנו יותר ביטחון בעצמנו וביכולתנו להתמודד עם אתגרים וקשיים בחיים. אנשים כל כך עסוקים בלנסות להתאים את עצמם לחברה שהם שוכחים לראות מי הם באמת מאחורי הנסיונות להשתלב, ובגלל זה הרצון שלנו לפרויקט זה לגרום לאנשים לגלות מי הם באמת ולהעביר את המסר שלהיות מי שאני באמת זה הכי חשוב. שינוי התדמית והחשיבה על כל נושא הדימוי העצמי הוא חשוב לנו מאוד כי בך נוכל לשפר את איכות החיים של כולנו כבני נוער, ואת ביטחוננו הרגשי ואת היחסים שלנו עם אנשים אחרים. אנחנו מקווים לחשוף את האמת מאחורי כל מה שידענו לגבי הנושא עד היום ברשתות החברתיות ,בתקשורת ובסביבה האישית שלנו. 

​

 

שאלה 3-

​

​

​

​

​​

 

​

​

​

 

​

שאלה 4- עלו כמה בעיות מן הסקר: ראשית,  באינטרנט אכן ניתן למצוא עמותות הקשורות לנושא, אך הן בעיקר רק על היבט דימוי הגוף. דימוי גוף הוא אכן חלק גדול מהנושא שלנו אך התקשנו למצוא עמותה שמדברת על משהו מעבר , על היבט שונה בנושא דימוי עצמי. באותו הקשר, גילינו שבחברה שלנו אין מודעות לעומק שבנושא. דימוי עצמי הוא הרבה מעבר לרק מי אני ואיך אני נראה. דימוי עצמי כולל בתוכו נושאים יותר עמוקים כמו, מי אני בסביבה שלי, כיצד אני בא לידיי ביטוי בחברה, מחשבות על העתיד, מחשבות פנימיות עמוקות על עצמי, פחדים עמוקים על החיים, התהליך שבן אדם עובר להצלחה אישית בנושא ועוד. אנשים לא מודעים לכך.  בעיה נוספת שעלתה היא שאנשים אכן מודעים לנושא באופן מסוים ובסיסי, אך הוא לא חשוב להם מספיק כדי להעלות אותו על סדר היום שלהם וכדי לייחס לו מספיק חשיבות ודיבור.

מהסקר ניתן להסיק להלן:

ראשית, גיל ומגדר מגדירים את רוב הנשאלים: הנתונים מציינים שרוב הנשאלים הם ממין נקבה בגילאי 15-16. הסיבה להתמקדות בקבוצה זו יכולה להיות משמעותית להבנת הדימוי העצמי בקרב הנשים בקבוצה זו ואולי ניתן לפענח כי הן נמצאות בשלב חשוב בתקופת גיל ההתבגרות.

ניתן לראות כי רוב העונים משתמשים ברשתות חברתיות כמו אינסטגרם וטיקטוק, ויש הסתמכות על כך כי השימוש בפלטפורמות אלו יכול להשפיע על הדימוי העצמי של המשתמשים. הנתונים מראים על כך שיכולת התמודדות עם זיהוי חברתי ומראה עצמי יכולה להיות משפיעה באופן חשוב.

הנתונים מצביעים כי מקובל לקשר בין דימוי עצמי לבעיות נפשיות, כגון הפרעות אכילה, ביטחון עצמי נמוך וניתוק מהמציאות, הוא מחשיב את הדימוי העצמי כגורם שיכול להשפיע על הבריאות הנפשית של האדם. אך הפתיע אותנו הנתון הבא: יש מודעות לנושא אך לא מייחסים לו חשיבות, לא מעלים אותו על סדר היום ולא מעניקים לו את היחס ותשומת הלב שאמורה להיות לו. 

השפעת גורמים חברתיים על רגשות הנחיתות: הנתונים מראים כי רוב העונים מושפעים מגורמים חברתיים של רגשי הנחיתות שלהם . זה מצביע על חשיבות הקשרים החברתיים והשפעתם על המצב הרוח של בני הנוער.

הסקר מדגיש שמחשבות פנימיות, לחץ ולמידה הם גורמים מרכזיים שמשפיעים על השינויים במצב הרוח של נשאלי הסקר. זה מצביע על החשיבות של גורמים אלו בעיצוב הדימוי העצמי ובהתמודדות עם הרגשות ומצבי רוח שונים.

רוב העונים רואים בדימוי עצמי ככלי חשוב שיכול להשפיע על החברה. יש רצון לשנות יחסים בין אנשים ולשפר את הסטנדרטים החברתיים, ויש הבנה לכך שדימוי העצמי יכול להשפיע על המציאות החברתית.

רוב הנשאלים חוששים מהסיכונים של דימוי עצמי ומציינים שיש לו פוטנציאל להיות מסוכן, להוביל למחשבות אובדניות, הפרעות אכילה, דיכאון/חרדה, הימנעות מאינטראקציה חברתית, ציפיות נמוכות מהחיים ועוד.

בנוסף, הם מעדיפים דרכים אפקטיביות כמו- רכישת הרגלים חדשים וטיפולים פסיכולוגיים כדרכים אופטימליות להתמודדות עם דימוי עצמי שלילי.

 

שאלה 5-

קהל היעד שלנו הוא בני נוער (גילאי 12-18).

 

בני הנוער ירוויחו מהקמפיין שלנו ידע רחב וחדש בקשר לנושא הדימוי העצמי- מהן ההשלכות של דימוי עצמי נמוך, איך ניתן להתגבר עליו ולשפר אותו. אנו רוצים שהם ילמדו איך לאהוב את עצמם כפי שהם, להקשיב ללב שלהם ולא להערות מהסביבה ושתמיד יש תקווה ודרך להתמודד עם דימוי עצמי.

 

פרסונה:

אור (16), מתמודד עם דימוי עצמי נמוך בעקבות הערות שליליות מסביבתו הקרובה על הישגיו הלימודיים. אור נתון להרבה לחץ מהסביבה הקרובה שלו לשלמות בלימודים. הוא תלמיד מצטיין בהכל ותמיד היה. לאחר תקופה קשה בלימודים, הוא התחיל לקבל הרבה ביקורת שלילית מכל הקרובים אליו, מה שרק החמיר את מצבו הנפשי. אור לא הבין שהוא צריך לקחת רגע לעצמו ולחשוב על מה טוב לו, ולא לסביבה שלו. הניסיון לרצות ולהגיע לשלמות הוא מה שהרס אותו ומה שפגע בו כל כך. 

אור הוא דוגמא טובה לחלק קטן ממה שאנחנו מנסים להעביר בפרויקט שלנו. 

 

החשיבות הגדולה של הנושא שלנו באה לידיי ביטוי בהרבה דרכים. דימוי עצמי נמוך בבני נוער יכול להוביל להרבה השפעות שליליות, כמו תחושת ניכור חברתי, קשיים בלימודים, בעיות בתקשורת עם הסביבה הקרובה, ואף לדיכאון וחרדה. בני נוער עם דימוי עצמי ירוד עשויים להימנע ממצבים חברתיים או מקצועיים שדורשים מהם לקחת סיכונים או להתמודד עם אתגרים, מה שעלול למנוע מהם להתפתח ולהגשים את הפוטנציאל שלהם. בנוסף, הם עשויים לחפש אושר במקורות חיצוניים כמו דימוי גופני או הצלחה מיידית, מה שמגביר את תחושת חוסר הביטחון.

חשוב לנו לחקור את הנושא לבני נוער כי מדובר בתקופה קריטית בעיצוב הזהות האישית. בני הנוער צריכים להתעמק בפרויקט שלנו מהסיבה שחשיפה לנושא יכולה לסייע בהבנת ההשפעות של דימוי עצמי על תחומי חיים שונים, ולהציע דרכים לפיתוח דימוי עצמי חיובי ומחזק. הפרויקט יכול גם להציע כלים מעשיים להתמודדות עם לחץ חברתי, דימויים תקשורתיים או השפעות מזיקות של רשתות חברתיות, ולתמוך בבני הנוער בשיפור תחושת הערך העצמי שלהם.

שאלה 6- 

חלק קבוצתי-

התובנות והמסקנות שהפקנו במהלך הפקת הפרויקטון הן:

בנוגע לנושא הפרויקט: יש מודעות לנושא של הפרויקט שלנו אך לא מייחסים לו מספיק חשיבות, הדימוי העצמי שכיח יותר בקרב נשים ובנות נוער, בחברה הדימוי העצמי נחשב בעיקר רק כדימוי גוף, לרגשות שליליים ולחץ מהסביבה (וגם לחץ עצמי) יש השפעה על הדימוי העצמי שלנו, אין הרבה התייחסות לנושא ברשתות החברתיות וכאשר יש התייחסות היא מתמקדת בעיקר בדימוי גוף. 

בנוגע לעבודת הצוות: יש חשיבות והשפעה מאוד גדולה של עבודת צוות ושיתוף פעולה על הפרויקט. הדבר הכי חשוב שעבדנו עליו ואיתגר אותנו זה עבודה בשיתוף פעולה והתאמה בין כל חברי הקבוצה, וזה מה שגרם לנו להפיק את הטוב ביותר מאיתנו. היו לנו הרבה קשיים כקבוצה כמו, אחד מחברי הקבוצה עזב את הפרויקט בשלב מתקדם, לקיחת תפקידים נוספים ועוד, ובכל זאת הצלחנו להתגבר עליהם. 

תובנה נוספת שהגענו אליה היא החשיבות של המסר שלנו. ככל שחקרנו והעמקנו יותר בנושא שלנו הבנו עד כמה באמת המסר שאנחנו מנסים להעביר בפרויקט הוא חשוב ומשמעותי עם פוטנציאל לעשות שינוי ענקי בתפיסה של הנושא שלנו, והתייחסות אליו, בצורה שמתמודדים איתו. 

 

בכוונתינו ליישם את התובנות והמסקנות שלנו בפרויקט הגמר שלנו בי"ב בכך

• נתרכז בהעלאת המודעות לנושא שלנו מהבחינות שאנו רוצים להתמקד בהן ולא רק בהיבט של דימוי גוף שאליו יש יותר מודעות.

• נשתמש הרבה ברשתות החברתיות לטובת העלאת המודעות ברשתות ובנוסף גם בשביל להגיע יותר לקהל היעד שלנו.

• נלמד ונדריך איך לתעל את הרגשות השליליים והלחץ למשהו חיובי ויעיל יותר במקום לתת להם להשפיע לרעה על הדימוי העצמי שלנו. 

• נתרכז בהקשבה לאחר ותמיד לעבוד ולסמוך אחד על השני. אנחנו קבוצה אחת ואנחנו צריכים תמיד לתמוך אחד בשני כדי ליצור פרויקט ומחקר איכותי.

• תמיד נעבוד קשה כדי למצוא פתרונות יצירתיים לבעיות שלנו למרות הקשיים.

• אנחנו מתכוונים להמשיך לנסות להעביר את המסר שלנו לכמה שיותר מקהל היעד שלנו ולהמשיך להראות את החשיבות שלו בכל הזדמנות שיש לנו.

 

חלק אישי-

 

נועה כהן-

התובנות והמסקנות שהפקתי בתור חברת קבוצה, עורכת גרפית, מפיקת תוצרים אודיו ויזואליים וצלמת במהלך הפרויקט הן: לנסות לצלם שוטים מזוויות שונות כדי שיהיו לנו יותר אופציות במהלך עריכת הסרט מכיוון שבמהלך הצילומים הבנתי שכמה שיותר אופציות לעריכה זה יותר טוב ועדיף לצלם יותר מאשר להתחרט על זה שלא צילמתי אחר כך, לנסות להביא יותר לידיי ביטוי את הרעיונות שלי מכיוון שיש פעמים שאני לא אומרת את דעתי עד הסוף (מבחינת רעיון לסרט, תסריט, עבודה קבוצתית ועוד), להשקיע יותר זמן בעיצוב האתר. הבנתי שעבודת צוות היא חשובה בעיקר בפרויקט כמו שלנו והבנתי כמה זה חשוב לתת אחד לשני את המקום להגיד את הדעות שלו בלי לפסול מראש.

 הבנתי שהבסיס לפרויקט טוב ולהבנה שלנו בנושא הוא חברות טובה לפני הכל ותמיד להיות שם אחד בשביל השני (בעיקר כי אנחנו רק שלושה חברי קבוצה). אם מישהו מתקשה בתפקידו, תמיד להיות שם לעזרתו ולתת את כל כולי בשביל שכל חברי הקבוצה יצליחו.

בשביל להמשיך וליישם את התובנות שלי אני תמיד אשתדל לתת לחבריי לקבוצה תחושה טובה וסביבת עבודה כיפית בשביל שלכולנו יהיה כמה שיותר טוב במהלך בפרויקט. תמיד אדאג לעשות את עבודתי בצורה הטובה ביותר ולהשקיע שעות נוספות על צילום, עיצוב ותכנון של הדברים. בכוונתי לתת את הבמה לאסטרטגיות הפרסומיות שלנו באתר ובכללי בפרויקט, לתת דגש לחזון שלנו וגם לאג'נדה שלנו. 

 

טלי גגאל - 

כעורכת ראשית, כתבת, במאית ועורכת לאורך הפרויקט שלנו, הפקתי כמה מסקנות ותובנות מאוד חשובות שישמשו אותי לאורך הפרויקט בי"ב ובחיים בכללי. 

הבנתי כמה חשוב לעבוד יחד כקבוצה. כל אחד מביא את החוזקות שלו, ושיתוף פעולה יעיל מביא לתוצר טוב יותר. עם כל הקשיים של להקשיב ולהכיל אחד את השני, הצלחתי לעשות זאת ולתעל את הקושי ליעילות וחוזק אישי וקבוצתי. היו לנו הרבה בעיות בקבוצה לאורך הפרויקט והיה לי ממש קשה להתמודד עם הכל. לקחתי תפקידים חדשים והייתי צריכה להתמודד עם הרבה אחריות, ובכל זאת עדיין הצלחתי להתגבר על הקשיים ולעשות את הכי טוב שלי למען הפרויקט ולמען חברי הקבוצה שלי. אני מתכוונת להמשיך לעבוד קשה כדי לשמר זאת גם בשנה הזאת.

 למדתי בנוסף שגמישות היא חלק משמעותי בפרויקט. במהלך ההפקה, נאלצנו להתמודד עם שינויים בלתי צפויים. אחד מחברי הקבוצה לנו נאלץ לעזוב את הקבוצה ונשארנו קבוצה של 3. דבר זה הכביד מאוד עליי בעיקר ועל חברי הקבוצה שלי. בעקבות זאת הבנתי שיכולת להסתגל היא חיונית מאוד.

 בפרויקט הגמר, אשים לב להיות פתוחה לשינויים ולחפש פתרונות יצירתיים במידת הצורך, ולא לשלול רעיון, פיתרון או הצעה רק כי הם קצת שונים או מוזרים לי.

תמיד אדאג להקשיב לכל הדעות של חברי הקבוצה שלי ולא לשלול דברים סתם, כדי לראות ולהבין את הפרויקט שלנו מנקודות מבט שונות. 

ראיתי שההבנה של תהליך היצירה והתחקיר הוא מאוד קריטי וחשוב. מלהיות ראש הקבוצה ולדאוג שכולם עובדים בזמנים ולדאוג להכל כעורכת ראשית, ועד לעריכה עד שעה מאוחרת בבית הספר כדי שיהיה לנו סרט דוקו שנוכל להתגאות בו, כל פרט ופרט שעשיתי בתפקיד שלי היה חשוב וגם הדברים שלא נראים משמעותיים, משפיעים ומועילים בדרכים שונות.

 בפרויקט הגמר, אתמקד בהבנת כל שלב לעומק, ואקח אחריות על תהליך העריכה כדי להבטיח שהחזון שלי יוכל להתבטא בצורה הטובה ביותר וכדי לוודא שהתחקיר שלי הוא מדויק, אמין ונכון לפרויקט שלנו מכל היבט. אתמקד בעשייה, בתחקיר, ובכל שלב ושלב בדרך לתוצר הסופי שלנו. 

בנוסף למדתי על חשיבות ההשקעה בתפקיד ועשיית עבודה מדויקת בתפקידי. כדי להבטיח עבודה טובה ויצירת תוצר איכותי על כל אחד מאיתנו לתת את הטוב ביותר שלנו בביצוע תפקידנו. אני מתכוונת להמשיך להשקיע בכל תפקידיי כדי להבטיח פרויקט גמר איכותי ומעניין וכמובן לוודא שכל אחד מחברי הקבוצה שלי עושה את הטוב ביותר שלו כדי שנוכל להפיק את הטוב ביותר.

 

גיא עוזר - 

במהלך הפקת הפרויקטון, הפקתי כמה תובנות ומסקנות חשובות בתור מנהל מדיה דיגיטלית ומפיק, שיכולות לסייע לי בפרויקט הגמר. אחד הדברים המרכזיים שלמדתי הוא שחשוב לתת מקום לכל חברי הקבוצה לבטא את עצמם ולהביע את דעותיהם. למרות שהיינו קבוצה קטנה של שלושה אנשים, כל אחד מהחברים לקח צעד קדימה והשקיע מאמץ נוסף, וזה תרם מאוד לאחדות שלנו. זה לא רק יצר מחויבות גבוהה יותר, אלא גם תרם ליצירתיות ולגיוון בעבודות שלנו..

בנוסף, הבנתי שהעבודה הקבוצתית היא קריטית להצלחת הפרויקט. אמנם היינו פחות חברי קבוצה, אבל זה הוכיח שהאיכות של העבודות שלנו השתפרה משמעותית, והן היו טובות יותר אפילו בהשוואה לעבודות שעשינו בקבוצות גדולות יותר.

כמנהל מדיה דיגיטלית, תכנון מוקדם של התוכן הוא מפתח להצלחה. למדתי שהשימוש בלוחות זמנים, קביעת מטרות ברורות, והגדרת המסרים בסרטונים הם דברים קריטיים. כמו כן, בחירת הפלטפורמות הנכונות משפיעה מאוד על איכות התוכן ושמירה על קצב העלאה אחיד.

כמפיק, הבנתי שהתקשורת והתיאום עם חברי הקבוצה, במיוחד עם הבמאית, הם חשובים. כך, רשימת ההפקה בתסריט תתאים למציאות ותאפשר לנו לממש את הרעיונות שלנו בצורה הטובה ביותר. 

בפרויקט הגמר, אני מתכוון ליישם את כל התובנות הללו. אני אשמור על אווירה פתוחה שבה כל אחד ירגיש בנוח לבטא את רעיונותיו. אני אעודד שיח ודיונים, ואדגיש את החשיבות של עבודה משותפת. אני מאמין שזה לא רק יביא לתוצאות טובות יותר, אלא גם יחזק את הקשר בינינו ויגביר את המוטיבציה שלנו ליצור ביחד. אני בטוח שזה יהפוך את הפרויקט שלנו למיוחד באמת.

​





 

חלק שלישי: 

תוכנית אסטרטגיה שיווקית ותקשורתית: 

 

האסטרטגיות הפרסומיות הן :

1. שכנוע- שינוי דפוס חשיבה או התנהגות ביחס לנושא. באנו להשפיע, באנו לשנות.

 

לאור ממצאי הסקר הסקנו כי מטרתנו לשנות את צורת החשיבה ואת דרך ההתייחסות של קהל היעד שלנו לנושא. בממצאי הסקרים מצאנו שרוב היחס לנושא הוא רק מהבחינה של דימוי גוף, ורק בצורה מאוד בסיסית או שלילית. מטרתנו לשכנע ולגרום לבני הנוער לראות את כל ההיבטים השונים של הדימוי העצמי במהלך הפרויקט שלנו ולגרום להם לשנות את החשיבה על הנושא מחשיבה שהיא בעיקר שלילית או חסרת חשיבות בחייהם , למשהו שיכול להיות הרבה יותר עמוק ואפילו חיובי שיכול להשפיע לטובה על חייהם ועל סביבתם.

 

2. הנעה לפעולה- נקיטת פעולה ממשית. נגרום לאנשים לפעול וניתן להם את האמצעים לפעול.

לדוגמא- יהיה לנו בסוף הסרט קישור לקורס/אתרי מומחים…

 

לאור ממצאי הסקר הנעה לפעולה היא האסטרטגיה הפרסומית השנייה המתאימה לנו מכיוון שבסקר ראינו שהעונים כן חושבים שצריך שינוי ביחס לנושא אך צריכים תנופה כדי לפעול. בכוונתינו לתת להם את העזרה הדרושה להם כדי לפעול למען המטרה שהיא ,שינוי המושג דימוי עצמי למושג יותר חיובי, להראות ולהשמיע את העומק האמיתי שיש במושג, והבאת הנושא של הדימוי העצמי לסדר היום של החברה בדגש על בני הנוער.

  ​
 

חלק רביעי:

גאנט, תוכנית עבודה:

​

 

​

​​

 

​

​

​

​

​

​

​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

​

​​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​​

 

החוזקות שלנו: 

החוזקות שלנו כקבוצה מגיעות קודם כל מהקשר החברי החזק והאמיתי בינינו. אנחנו חברים טובים שמכירים אחד את השני היטב, יודעים להקשיב, לתמוך ולשתף פעולה בצורה חלקה. כל אחד מאיתנו מביא ידע וניסיון בתחום שלו, ולכן אנחנו בקיאים ומבינים היטב את מה שאנחנו עושים. בנוסף, יש לנו יכולת מצוינת לעמוד בזמנים. אנחנו דואגים לתכנן את העבודה מראש, מחלקים את המשימות בצורה ברורה ומסודרת, ובזכות זה תמיד מצליחים להגיש את העבודה בזמן ובאיכות גבוהה. כל חבר בקבוצה אחראי על המשימה שלו, וביחד אנחנו מצליחים לשלב את העבודה בצורה מדויקת ומאורגנת, כך שהתוצאות תמיד יוצאות טוב ומקצועיות. אנחנו מאמינים שבזכות שיתוף הפעולה שלנו, יכולת הארגון והדיוק, אנחנו מצליחים להתמודד עם כל אתגר שמגיע בדרך.​​​

​

החולשות שלנו:

החולשות שלנו כקבוצה נובעות בעיקר מהקושי לשלב בין הפרויקט לבין החיים האישיים שלנו, שגם הם מאוד עמוסים. כל אחד מאיתנו עסוק במגוון תחומים כמו עבודה, לימודים, משפחה ועוד, ולכן לעיתים קשה לנו למצוא זמן משותף לעבוד בצורה מסודרת על הפרויקט. בנוסף, כשמדובר במציאת מידע על הנושא שלנו, אנחנו נתקלים בקשיים רבים. חקר מעמיק של הנושא דורש זמן והשקעה, ולפעמים המידע שאנחנו מוצאים לא מספיק מעמיק או לא נגיש. ישנם נושאים שאנחנו לא תמיד בקיאים בהם, ולכן אנחנו צריכים להשקיע הרבה יותר זמן בלמידה והבנה של חומר חדש. לפעמים, כל העומס הזה גורם גם לחוסר תפקוד רגעי – לפעמים אנחנו לא מצליחים לתפקד בצורה מיטבית או לא מצליחים לשמור על תקשורת טובה בין חברי הקבוצה, מה שיכול להוביל לעיכובים ולבלבול. כל זה יוצר תחושת עומס ומורכבות, ודורש מאיתנו למצוא דרכים להתאים את העבודה לשאר התחומים בחיים, מה שלא תמיד קל.

​

​​​​​​

​

​

חלק חמישי:

רפלקציית אמצע:

 

רפלקציה קבוצתית-

 

עבודה קבוצתית במגמת תקשורת על פרויקט דימוי עצמי הייתה חוויה מרתקת ומעוררת השראה. במשך חצי השנה האחרונה, נתקלנו באתגרים מגוונים ולמדנו להתמודד עם מגמות שונות של חשיבה יצירתית ותהליכי עבודה קבוצתיים. נתקלנו בתחילת הדרך בקושי מאוד גדול, אחד מחברי הקבוצה שלנו לא היה פעיל ולבסוף עזב את המגמה ואת הקבוצה. דבר זה הוביל ללקיחת תפקידים נוספים לכל חברי הקבוצה. הצלחנו להתגבר על כך ולבצע עבודה טובה ויעילה למרות המשבר. אחת הנקודות המרכזיות שלמדנו ממנה הייתה הערכה לעבודה קשה בפרויקט שלנו. למרות שזה לא היה פרויקט פשוט, אנו מרגישים שההתמודדות עם האתגרים וההתמקדות במטרות היצירתיות שלנו היו מרתקות. עבודה קשה זו הקנתה לנו כמה כלים חשובים לחיים, כגון יכולת לנהל זמן, לתכנן מטרות ולהתמודד עם אתגרים. ההתעמקות שלנו בתחקיר הייתה עוד אחת מהנקודות החשובות שבהן התרכזנו. ניסיונות להבין טוב יותר את הדינמיקה של דימוי עצמי וכיצד הוא משפיע על התנהגות ומחשבה שלנו, הובילו אותנו למחקרים מעמיקים ולדיונים מעניינים. 

המחקר דרך החשיבה על הדברים מקורית וחדשנית הביא לתוצאות מרתקות ולשיפור בהבנה שלנו על עצמנו ועל הקשר שלנו עם הסביבה שלנו.בנוסף, ההתעמקות בנושא הדימוי העצמי הביאה לנו לגילוי של כמה חשובה היא הבנת העצמי והעבודה על צמיחה אישית. דימוי עצמי חיובי ובנייתי משפיעה על כל תחום בחיינו, ואנו מרגישים שהעבודה שעשינו תיתן לנו כלים להתמודד בצורה חיובית עם אתגרים ולשפר את היכולת שלנו להשגת מטרות. למדנו, אותגרנו, חקרנו, התעניינו, נהננו, והתחברנו בפרויקט הזה. אנו מקווים להמשיך באותה הדרך ולהשתפר כמה שאפשר בתהליך. חווית הפרויקט עד עכשיו הייתה מרתקת ומלמדת במיוחד ואנחנו מאמינים שהיא תמשיך להיות מעניינת. השתתפותנו בפרויקט הזה העשירה אותנו במובנים רבים והביאה להבנה מעמיקה יותר של הדימוי העצמי והתהליכים המשפיעים עליו. אנחנו מאמינים שהפרויקט הזה ישפיע על דרכי החשיבה ועל תפקודנו בעתיד.

 

רפלקציה אישית- 

טלי גגאל, עורכת ראשית וכתבת: 

 

הקשר שלי לפרויקט נשאר אותו הדבר כמו בתחילת השנה רק עם שיפורים ותובנות נוספות. "ברמה האישית, לכולם יש מחשבות וספקות לגבי עצמו וגם לי זה בא והולך, זה לא משהו שאפשר להימנע ממנו ולכן היה חשוב לי להתעמק בנושא גם למטרת הכלל, להראות את החקר ואת האמת בנוגע לנושא ומה שבני הנוער בחברה לא רואים כי הם כל כך רגילים לדברים הקטנים בעלי הכי הרבה השפעה, וגם כדי לראות ולדעת יותר על הנושא שמשפיע גם עליי בחיי היום יום שלי." לקחתי את זה מתוך מה שכתבתי ב"עלינו" בתחילת השנה, ועכשיו אני יכולה להגיד שבאמת הצלחתי במטרות שלי לפרויקט עד עכשיו. רציתי לחקור על הנושא של הדימוי העצמי מהבחינות השונות ולדעת יותר על ההשפעות של הנושא הזה בחיי היום יום שלי. מהראיונות ומהתחקיר שעשיתי אני בהחלט הצלחתי בכך, כאשר ראיינתי את ליהי לוי, היא הרחיבה לי את הידע מאוד על ההשפעות הפסיכולוגיות של הנושא ונתנה לי עוד הרבה ידע חדש בנקודת מבט אקדמית שלא ידעתי עליה כמעט וכלום. חקרתי, למדתי, העמקתי, בדקתי והבנתי כל כך הרבה דברים חדשים על הנושא, עכשיו אני יכולה להגיד בביטחון שהקשר שלי לפרויקט גדל משמעותית והוא ממשיך וגודל כל יום שעובר. אני תמיד מוצאת דברים חדשים להגיד ולספר על הנושא, למרות העבודה הקשה הפרויקט מהווה חלק גדול בחיים שלי כרגע ואני מרגישה קשורה אליו אישית הרבה יותר עכשיו מכשהתחלתי אותו. הופתעתי לטובה על כל המידע החדש והרחב על הנושא של הפרויקט שלנו ועל כל הדברים והתחומים שיש להגיד על הנושא. 

גיליתי בעצמי הרבה כישורים שאני לא ידעתי שיש בי. תמיד ידעתי שאני אחראית אבל הפרויקט העצים בי את התכונה הזאת מאוד. הייתה לי את האחריות של הקבוצה שלי, לדאוג ולעזור להם, ואחריות על עצמי. שילוב הפרויקט עם שאר הלימודים והחיים האישיים שלי היה אתגר מאוד גדול אבל באמת הצלחתי לעשות את השילוב הזה בצורה שהיא יעילה ונכונה לי. עוד תכונה שגיליתי על עצמי זאת מנהיגות. לא ידעתי שיש בי את היכולת להנהיג ולהוביל קבוצה והתכונה הזאת ממש באה לידיי ביטוי בפרויקט הזה. כישור נוסף שממש בא לידיי ביטוי בי מאז תחילת הפרויקט הוא היכולת להתמודד עם קשיים. את היכולת הזאת אני ידעתי על עצמי גם בשנים קודמות אבל לא באותו סדר גודל. בפרויקט שלנו היו לי קשיים בשפע, ולמרות הקשיים, האתגרים והרצון לוותר שבא לי לראש הרבה יותר מבדרך כלל, הצלחתי להתגבר עליהם ולבצע את מה שהייתי צריכה לעשות לטובת הפרויקט ולטובת הקבוצה. 

אני רוצה להאמין שאני באה לידיי ביטוי בפרויקט, כראש הקבוצה אני כן מנהלת אותה אבל גם מהבחינה של איך הרעיונות, המחשבות, הדעות , הרצונות, והעצות שלי באות לידיי ביטוי אני מאמינה שאני באה לידיי ביטוי.

רוב הזמן הסתדרתי עם הקבוצה שלי. ברמה אישית תמיד הסתדרתי והתחברתי איתם כי הם חברים טובים שלי גם מחוץ לפרויקט. ברמה המקצועית היו כמה מכשולים, היו הרבה פעמים שהרגשתי שאני לבד בפרויקט הזה ושאין לי למי לפנות, גם מבחינת ביצוע מטלות לבד או רק כדי לבקש עצה, הרגשתי לבד בפרויקט. אבל הם כן עזרו לי ברוב הזמן ותפקדנו מקצועית בצורה טובה. כבמאית הרגשתי שאני מצליחה להסתדר איתם ולעשות את תפקידי בקבוצה בצורה טובה במקביל להיותי עורכת, בימאתי והדרכתי את הקבוצה עם העריכה בצורה טובה וכמעט ולא היו לי קשיים מהבחינה הזאת. כהיותי במאית ועורכת בקבוצה שלנו למדתי על עצמי הרבה דברים. למדתי שבימוי מתאים לי הרבה יותר ממה שחשבתי, היכולת שלי ליצור מהדמיון שלי גברה ועשיתי דברים שלא חשבתי שאעשה. הופתעתי מעצמי מכך ממש. כעורכת אני עברתי בהחלט תהליך. זה לא היה התפקיד הראשוני שלי ולא היה לי הרבה ניסיון בו. הייתי ממש חסרת ביטחון ומעורערת עם לקחת את התפקיד אבל כשהבנתי שלא הייתה לי ברירה התמדתי והחלטתי להתמסר אליו בדיוק כמו אל תפקיד הבמאית. היכולות עריכה שלי השתפרו כל שיעור וכל יום עריכה מחדש. מהתהליך שעברתי כבמאית ועורכת אני לוקחת איתי דברים להמשך החיים שלי, בעיקר את העובדה שאין דבר שאם אני אתמסר לו ואעבוד מספיק קשה בשבילו אני לא אצליח לעשות. אני יכולה להגיד מנקודת המבט שלי שאני חושבת שלתפקידים שלי יש משמעות גדולה לקבוצה והלחץ שהיה לי לא להיכשל ולאכזב את הקבוצה שלי מאוד הקשה עליי והיה לי לנטל מאוד גדול בעבודה שלי, בסופו של דבר, למדתי לקחת את התחושות האלה ולהפוך אותן למוטיבציה להצליח ולעבוד יותר טוב ויותר קשה, מה שמאוד עזר לי בתהליך העבודה שלי וזה עוד משהו שאקח איתי להמשך חיי הבוגרים.

לסיכום אני יכולה להגיד בביטחון שהתהליך שעברתי עד עכשיו הוא משמעותי לי מאוד ויעזור וישפיע עליי גם בהמשך החיים שלי. 

​


 

נועה כהן, מעצבת גרפית ומפיקת תוצרים אודיו ויזואליים:

 

הקשר שלי לפרויקט מתחילת שנת הלימודים לא השתנה והוא בא ממקום של תחושת שייכות והבנה ולכן לא סתם חשבתי על הנושא הזה מלכתחילה.

אני מרגישה שהפרויקט הזה הוא המקום שלי לבטא את עצמי ואת התחושות שלי כי הוא ממש חשוב ורצוי שידברו עליו כי אין הרבה מודעות למה זה דימוי עצמי שלילי/חיובי/פנימי/חיצוני ויש הרבה שוני בין דימוי גוף שלרוב נותנים רק לו במה לבין דימוי עצמי שיש בו הרבה יותר עומק וצריך לשמוע עליו. אני נותנת את הנקודת מבט האישית שלי על הנושא הזה מתוך חוויה אישית ורצון לחשוף את זה ולעזור לעוד אנשים, וככה אנחנו בונים את הפרויקט ואת הרעיונות והמטרות שלנו בו. למדתי הרבה יותר במהלך הפרויקט על הדימוי העצמי מאשר מה שידעתי לפני, והבנתי עוד יותר כמה שהוא עמוק והוא יותר ממה שכולם חושבים ולכן חשוב לתת לו במה. גיליתי שאני מסוגלת לעבוד בצוות גם כשקשה ומסובך יותר לקבוע פגישות כמו ימי צילום ולהבין שלפעמים אני צריכה לעבוד בעצמי על דברים מסויימים לבד. הבנתי שאני יכולה לעשות את הטוב ביותר בכל תפקיד שאותו אני אבחר ושכל עוד כולנו באותו ראש ומסוגלים להביא ביחד את המטרה שאני כל כך מקווה לה אז הקשר שלנו בתור חברים יוכל רק להתחזק מפה וככל שהזמן עובר אני מרגישה שאנחנו הרבה יותר מחוברים כקבוצה. בחרתי את התפקידים שלי בהמון מחשבה ובידיעה שזה מה שאני הולכת לעשות בשנתיים הקרובות במסגרת הלימודים ועד עכשיו אני מרוצה מהבחירות שלי מאוד. אני מרגישה שאני באה לידי ביטוי בקבוצה שלי בעיקר בגלל שאנחנו כולנו חברים ומאוד קל לנו להעביר את מה שאנחנו מרגישים ורוצים שיהיה בפרויקט. הקבוצה שלי נותנת לי את המקום שלי ואני נותנת לכל אחד ואחד מהם את המקום שלו וזה גם מה שטוב בקבוצה שלנו בעיניי שיש הדדיות בינינו ואנחנו מסתדרים ממש טוב כקבוצה. הופתעתי לטובה מהכוח רצון שיש לי להצליח במה שאני עושה בפרויקט הזה ולגרום לו להיות משהו מוכר שידברו עליו ויהיו מודעים לו. לאחר שאחד התלמידים מקבוצתינו עזב את המגמה, לקחתי על עצמי תפקיד אחד שחשבתי שהוא המתאים לי ביותר מבין התפקידים שהיו לו. חוויתי הרבה עליות וירידות השנה גם בקשר לפרויקט ולמגמה וגם בחיים האישיים שלי. היה מאוד אינטנסיבי בהתחלה והצלחתי להבין איך להתמודד עם הדברים. למרות כל הקשיים אני מרגישה שאני מצליחה להתקדם ולהתגבר על כל מה שמפריע ואני מצליחה לעשות את הטוב ביותר בפרויקט הזה. רציתי לבחור בנושא הזה מהרגע שהודיעו לנו לבחור נושאים, הוא מורכב וקשה לדבר עליו ואפשר להגיד אפילו קצת מביך וגורם לאי נעימות. הרגשתי שאני חייבת לבחור בדימוי עצמי בשביל שיהיה לי את המקום שלי לדבר ולתת את המודעות לנושא לעוד בני נוער שמתקשים בו ולגרום להם להבין משהו אחר לגביו, שהוא לא אמור להיות מביך או לגרום להם לאי נעימות וחשוב לדבר עליו. 

ציפיתי שאני אעשה את העבודה הטובה ביותר בקשר לתפקיד שלי כצלמת ואני משתדלת ונותנת מעצמי כמה שיותר כדי לגרום לזה לקרות ומבחינתי תמיד יש מקום לשיפור ואני רוצה ללמוד עוד אם זה מה שיעזור לי לעשות את זה בצורה הטובה ביותר בסופו של דבר. למדתי המון דברים חדשים בנוגע לצילום כמו: זוויות שונות בצילום, פריים תקין שנראה טוב. תוך כדי צילומים ולמידה של המצלמה הבנתי כמה צילום הוא כיפי ויש הרבה מה ללמוד לגביו והתעסקות עם מצלמה זה לא משהו שהוא בהכרח קל ויש הרבה דברים שצריך ללמוד בקשר לזה. וגם למדתי מלא על עצמי בקשר לתפקיד, למדתי שאני מסוגלת לגלות סבלנות, התמדה, מקצועיות ועוד.

 

גיא עוזר, מנהל מדיה דיגיטלית: 

 

השנה גיליתי על עצמי שגם אני, כמו הרבה בני נוער, מתמודד עם בעיות של דימוי עצמי ולכן קל לי להתחבר לפרויקט ולנושא שלו, דימוי עצמי, במהלך השנה גיליתי על הנושא הזה הרבה דברים שלא ידעתי בעזרת הראיונות בהם השתתפתי והתחקירים שעשיתי.

במהלך הפרויקט גיליתי על עצמי שלל כישורים בין אם מנהיגותיים ובין אם חברותיים, הצלחתי להתחבר לחבריי לפרויקט למרות שלא הכרנו טוב לפני, ראיתי בעצמי במהלך הפרויקט תכונות רבות כמו אחריות וכמו בגרות ורצינות לעבודה, הצלחתי להיות אחראי ולעשות את כל המוטל עליי בזמן, 

לעזור לקבוצתי במשימות מסוימות וגם אם לא הסכמתי איתם הצלחתי להגיע איתן להחלטה משותפת וזה הדבר הכי חשוב שקרה במהלך הפרויקט שלנו, שכל אחד כיבד את הדעה של האחר ולכל אחד היה את המקום שלו להביע את איך שהוא רואה את הפרויקט מנקודת המבט שלו. אני חושב שהצלחתי לבוא לידי ביטוי בצורה טובה בפרויקט, העובדה שאנחנו רק שלושה חברי קבוצה גרמה לי להיות חלק יותר משמעותי בקבוצה, ולכן קיבלתי חלק חשוב בקבוצה ובאתי לידי ביטוי בדרך משמעותית יותר. אני מאוד מתחבר לפרוייקט, והדרך בה אני ממחיש את מה שאני חושב ומרגיש לידי ביטוי בעבודה משמחת אותי וגורמת לי להרגיש שאני עושה עבודה טובה. התחברתי מאוד לקבוצה שלי, אני מרגיש שלא הייתי מצליח לעשות את העבודה עם קבוצה אחרת, ראשית החיבור של כולנו לנושא חיבר אותנו מאוד, והדעות שלנו לגבי הנושא הן דומות והיה לנו קל מאוד לעבוד בצוות ולהתגבש ביחד, הופתעתי לטובה מלקיחת האחריות שלי בתפקיד שלי בקבוצה, לאחר שנתנאל עזב את הקבוצה שלנו, כל אחד לקח צעד קדימה בקבוצה והצלחתי לתפקד ממש טוב למרות שאנחנו רק שלושה חברי קבוצה. השנה עברתי תהליך קשוח של עבודה בלתי פוסקת בעבודה , כל שיעור עבדתי על העבודה שלנו, וכל הזמן ניסיתי לשפר ולחשוב על דברים שצריך לעשות בעבודה, העשייה הקשה שלי גרמה לי להצליח בעבודות ולקבל ציונים טובים ואני גאה בעצמי על העבודה הקשה שעברתי ועוד אעבור.

בתור מפיק למדתי על עצמי שאני אחראי, סבלני קשוב ויש לי יכולות תקשורת טובה עם הקבוצה.

כהיותי מפיק גיליתי שאני ממש טוב בתקשורת עם אנשים,  הצלחתי להשיג שחקנים לכל העבודות שהייתי צריך ועשיתי את העבודה שלי ממש טוב מהבחינה הזו, בחיים לא חסר לנו שחקן וכל פעם שהיינו צריכים מישהו לתפקיד ידעתי למי לפנות ואיך להשיג אותו לתפקיד שרציתי.

גיליתי גם שאני דבק במטרה, בכך שלחתי לכל המרואיינים שרציתי הודעות, וגם אם לא ענו לי לא הפסקתי והמשכתי לנסות להשיג את הראיון איתם, עד שבסופו של דבר הגעתי לקשר עם המרואיינים שרציתי וראיינתי אותם.

​