מה?! סדרות וסרטים יכולים להשפיע על דימוי עצמי?

האם אתם חלק מ 94% שהרגישו הזדהות עם הדמויות והעלילה?

 

דימוי עצמי זה איך שאתם רואים את עצמכם – איך אתם תופסים את היכולות שלכם, את המראה שלכם, את המקום שלכם בעולם. זה לא תמיד תואם את המציאות או את מה שאחרים חושבים עליכם, אלא יותר איך שאתם מפרשים את הדברים בעצמכם. כלומר, איך אתם מרגישים כלפי עצמכם, אם אתם חושבים שאתם טובים, חכמים, יפים, או אולי לא כל כך. זה משהו אישי מאוד שיכול להשתנות עם הזמן, ולפעמים גם עם חוויות שאתם עוברים יכולות להשפיע על הדימוי העצמי שלכם. אחד המקורות שהנושא הזה בא לידי ביטוי בו באופן מאוד ברור הוא עולם הטלוויזיה והקולנוע. כבר תקופה ארוכה שלבעיית הדימוי העצמי יש ייצוג ברור בכל העולם הזה והוא יכול לבוא לידיי ביטוי בהרבה דרכים. האם אי פעם צפיתם בסרט או סדרת טלוויזיה ויכולתם להזדהות עם הדמות הראשית? יכולתם להרגיש את כל הרגשות והתחושות שהיא מרגישה כלפי עצמה גם במובן חיובי וגם במובן שלילי? אם התשובה שלכם לשאלות שלי היא כן, כנראה שנכנסתם אל הכתבה הנכונה. 

 

סדרות טלוויזיה וסרטים יכולים להשפיע מאוד על דימוי עצמי של הצופים, במיוחד כשהם מציגים אידיאלים לא מציאותיים של יופי, הצלחה ומערכות יחסים. דמויות עם מראה מושלם או חיים מושלמים עלולות לגרום לאנשים להרגיש שהם לא מספיק טובים או לא עומדים בסטנדרטים האלה, מה שיכול לפגוע בביטחון העצמי שלהם. חשוב לזכור שסרטים וסדרות לא תמיד מציגים את המציאות, הם יכולים ליצור תמונה מעוותת שגורמת לאנשים להשוות את עצמם לאחרים ולחוות תחושות של חוסר שייכות או תסכול. מצד שני, דמויות שמצליחות להתמודד עם אתגרים שגם הצופים מתמודדים איתם על בסיס יום יומי או דמויות המוצגות כחזקות ומעוררות השראה עשויות לעזור לצופים להרגיש טוב יותר עם עצמם ולהאמין בכוחותיהם, דבר זה יכול לגרום להזדהות של הצופה עם התוכן של הסדרה או הסרט הנצפה. מה שאנחנו רואים בטלוויזיה יכול לגרום לנו לחשוב שצריך להיראות, להתנהג או להרגיש בצורה מסוימת כדי להיות טובים מספיק. זה יוצר ציפיות מסוימות של הצופים מעצמם, ובגלל זה הרבה אנשים, במיוחד בני נוער, עלולים לפתח דימוי עצמי נמוך. לצורך התחקיר שלי, ערכתי סקר אנונימי בנושא והעברתי ל50 אנשים, ובו בדקתי עד כמה צופים מושפעים מייצוג של דימוי עצמי בסדרות או בסרטים.

סקר בנושא דימוי עצמי בסדרות ובקולנוע 

מהסקר שיצרתי נובע כי 50 האנשים שאליהם שלחתי את הסקר נחשפו לתכנים בטלוויזיה שמתמקדים בדימוי עצמי (דימוי גוף, אהבה עצמית…) הקושי שהציגו בסדרת וסרטים אלה שרוב העונים הזכירו הוא שהדמויות מנסות לשנות את עצמן כדי שיאהבו אותם. הקושי שהציגו הכי פחות היה אי אהבה עצמית של הדמות בגלל תחושות פנימיות כלפי עצמה. 94% מתוך 100% הרגישו הזדהות עם הקושי שאיתו התמודדה הדמות ול 86% מתוך 100% הצפייה בתוכן עזרה להתמודד עם הבעיה שהם בעצמם מתמודדים איתה. בסוף הסקר ביקשתי מהעונים לכתוב לי את השמות של הסדרות והסרטים שהם דיברו עליהם במהלך הסקר. הסדרה ששמה הוזכר הכי הרבה הייתה "אופוריה".

 

דוגמא מאוד עכשווית שאני יכולה לדבר עליה כדי להראות את הכוונה שלי היא בסדרה "מקיף מילאנו". זוהי סדרת טלוויזיה העוסקת בחייהם של קבוצת בני נוער בתיכון שלומדים במגמות מכונאות ואופנה. הסדרה עלתה לראשונה לשידור בכאן חינוכית בשנת 2021 והסתיימה בשנת 2024. יש בה דגש על דימוי עצמי והפרעות אכילה, מציגים את בעיה זו בעזרת דמותה של זיו כץ, שמשחקת אותה השחקנית קים אור אזולאי. זיו לומדת במגמת אופנה, כאשר היא נהיית המלבישה של נייטרו (ראפר מפורסם), היא מתאהבת בו, הוא מנצל אותה והיא מגישה נגדו תלונה במשטרה. בעקבות הניצול של נייטרו כלפי זיו היא מפתחת הפרעות אכילה (עונה 2) ומתקשה מאוד לצאת מהן. ציטוט מתוך ראיון שהתקיים עם קים אור אזולאי לפני שלוש שנים על הדמות של זיו בכאן חינוכית: "נוגעים בסוגיות קצת יותר קשות, אם זה יחסי מרות והפרעות אכילה. נושאים שהם כל כך רלוונטים היום, ולא מדברים עליהם מספיק, ופתאום לקחת את האחריות הזאת על הכתפיים ולהיות זאת שמדברת את זה החוצה, זה כיף גדול." (מתוך ערוץ היוטיוב של "כאן חינוכית").

תנו לי לספר לכם על שלושת הצדדים המעורבים בהצגת דימוי עצמי בעולם הטלוויזיה והקולנוע. כל צד משלים את הצד האחר כמו סוג של שרשרת. שרשרת שמשפיעה על החברה, על השיח בין כולנו, ועל האופן שבו אנשים תופסים את עצמם.

הצד הראשון הוא הצד של היוצר, הכותב של הסדרה/הסרט, הוא אחראי להוביל, להחליט על הקונספט של התוכן, הדמויות, העלילה ועוד. ליוצר יש את הכוח להחליט האם יהיה בסדרה או בסרט דגש או דמות המתמודדת עם בעיה של דימוי עצמי ואיך זה יבוא לידי ביטוי במהלך אותם התכנים, לדוגמה: הפרעות אכילה, אכילה רגשית, דיכאון… הוא יכול לבחור עד כמה ידברו על הנושא הזה ואם ידברו עליו בכלל.

הצד השני הוא הצד של השחקן. הוא אחראי על ההעברה של הנושא ושל רגשות הדמות ובכך הוא מפתח את הדמות באופן הכי אמיתי ונוגע שיש ומבין את הדמות שאותה הוא מציג. השחקן מעביר לצופים בצורה הטובה ביותר מתוך חיבור את המסר שהדמות שלו רוצה להעביר ובעיקר את המסר שיוצר הסדרה החליט להעביר. לשחקן יש אחריות מאוד גדולה במשחק שמתקשר לנושא של דימוי עצמי, הוא זה שיצטרך לשחק את הדמות בצורה הטובה ביותר ולהתחבר אליה ולסיפור שלה. 

הצד השלישי הוא הצד של הצופה. הוא מקבל את המידע מהתוכן שבו הוא צופה.  לרוב הצופה יחווה רגשות שונים בזמן צפייתו, כמו התרגשות, שמחה, עצב או מתח. לאחר צפייה בסדרה/בסרט הצופה חושב על המסרים שהעלילה עוסקת בהם ולרוב לוקח את המסרים למקום האישי שלו. הוא מתחבר לדמויות מסוימות, לעלילה, לדרך שבה השחקנים מעבירים את הנושא ועוד. צופים שיש להם דימוי עצמי נמוך יכולים להיעזר בטלוויזיה כדרך  התמודדות והבנה יותר טובה של הנושא שבסופו של דבר תועיל להם.

 

כשאני מדברת על הנושא הזה בדגש על עצמי, אני יכולה להגיד לכם שצפייה בתכנים שמתמקדים בנושא הזה של דימוי עצמי נמוך יכולה לעזור לי מאוד. הרבה סדרות וסרטים שראיתי עזרו לי להבין הרבה דברים בקשר לדימוי העצמי שלי, הסרט "the duff-מתויגת" עזר לי להבין שתמיד אנשים יחפשו פגמים וחסרונות, הסדרה "אופוריה" עזרה לי להבין שצריך לאהוב את עצמנו כמו שאנחנו ולא לנסות לחקות או להיות מישהו אחר כדי להיות מוצא חן בעיני הסביבה, הסדרה "מקיף מילאנו" עזרה לי להבין שתמיד עדיף לפנות לעזרה מאשר לשמור בבטן ולתת לאחרים להשפיע על ההתנהלות שלך כלפי עצמך והסדרה "חברים" עזרה לי להבין שדימוי עצמי מושפע בעיקר מהסביבה. כל סדרה או סרט שצפיתי בו שעוסק בנושא של דימוי עצמי נתן לי השראה ועזר לי להבין את דרכי ההתמודדות של כל דמות.

 

כמובן שלבעיית הדימוי העצמי יש השפעות ויחסים שונים ברמה ארצית וגם גלובלית. ברמה הארצית לבעיה הזאת עלולה להיות השפעות שליליות על מערכות שונות במדינה כמו רפואה או כלכלה מהסיבה שדימוי עצמי משפיע על כל אחת מן המערכות בקשר ישיר. למערכת החינוך בכך שתלמידים עם דימוי עצמי נמוך עשויים להיתקל בקשיים בלימודים וביחסים חברתיים. הם עלולים להימנע מלבקש עזרה, להרגיש פחות מסוגלים או להימנע מלקחת חלק בפעילויות קבוצתיות. כתוצאה מכך, יש פוטנציאל לפגוע בהישגים הלימודיים שלהם ובחווייתם החברתית בבית הספר. בעיקר במערכת הבריאות, ישנה השפעה גדולה. דימוי עצמי נמוך יכול להוביל לדיכאון, חרדה ובעיות בריאותיות נוספות. אנשים עם דימוי עצמי ירוד נוטים להיות יותר פגיעים למחלות נפשיות, ולעיתים נמנעים מלפנות לטיפול, מה שמקשה על זיהוי ומענה לבעיות בריאותיות. באותו הקשר, עלייה במספר המטופלים נפשית ופיזית גוזלת משאבים שונים של מערכת הבריאות.  ובמערכת התעסוקתית, אנשים עם דימוי עצמי נמוך עשויים להימנע מהזדמנויות קידום, לא להאמין ביכולותיהם או לא להציע את עצמם למשרות בכירות. זה יכול לפגוע בהצלחה האישית שלהם, ולהשפיע על התפוקה הכללית במקומות העבודה. לכל אלה יש סיכוי מאוד גדול לפגוע משמעותית בחברה הרחבה ובקבוצות הקטנות. אם כל המערכות יפגעו באותו הזמן ויחוו ירידה משמעותית בתפקודם, מה יהיה מהחברה הישראלית?  וברמה הגלובלית ההשפעה היא רבה יותר. 

כל המצוין עד עכשיו רלוונטי גם לכל העולם. למרות שבמדינות פחות מפותחות זה לא כל כך בא לידיי ביטוי, אבל עדיין יש לזה שם חשיבות. מערכות חשובות שמפעילות את העולם עלולות להיפגע כתוצאה מחוסר תפקוד של העובדים בגלל התוצאות השונות של דימוי עצמי נמוך ובכך לפגוע בתפקוד הגלובלי כולו.  לייצוג וההפצה של הנושא הזה בסדרות וקולנוע גם יש קשר ישיר וחשיבות גדולה בנושא. ההפצה הגדולה שיש בעולם הזה נותן פתח לנושא להתפתח ולהתפרץ בהיקף רחב יותר ולקבל השפעה רבה יותר ממה שהיה יכול להיות ללא ייצוגו בעולם הסדרות והקולנוע. מכאן עולות השאלות, מה היתרונות של הייצוג הזה? האם הוא באמת פוגע משמעותית או האם אין לו קשר? מה באמת היכולת של הייצוג הזה בקשר להשפעות החברה? מה צריך להיות? באיזה היקף הוא באמת פוגע? וכדומה. מכאן אפשר להבין בבירור את הקשר של הבעיה הכביכול "קטנה" הזאת, לפגיעה בחברה הגלובלית כולה. 

 

בכדי להעשיר את המידע לכתבה שלי, החלטתי לראיין שני אנשים שיש להם קצת ניסיון עם הנושא.

המרואיין הראשון שלי הוא דין מירושניקוב, שחקן ישראלי, שעושה גם סדרות טלוויזיה וגם סרטי קולנוע. הוא צילם לי סרטון בו הוא עונה את תשובותיו לשאלות שלי היישר מהמילואים ביהודה ושומרון.

"יש המון סרטים וסדרות שמתעסקות בדימוי עצמי נמוך. אני אישית שיחקתי בסרט שנקרא "כאילו אין מחר" סרט של ניצן גלעדי בו אני מגלם דמות של רוסי, הומו, שלא סגור על עצמו ומפחד לספר לכולם את האמת והוא גדל בכרמיאל בתוך קבוצת נוער שהיא נגד הדבר הזה… היה לי ממש כיף לשחק את זה, בעיקר כדי להראות את הצד הפגיע כי דרך סרט ודרך רגש אנחנו יכולים להעביר הרבה מסרים אז כמובן שתמיד אשמח לשחק עוד תפקידים כאלה. בסדרה "פלאשבק" שיחקתי בה את ציקי, ילד אלים, בריון ששונא את השונה ובאחד הפרקים אני נותן מכות לבחור שיוצא מהארון… מבחינתי חשוב מאוד לשחק את התפקידים האלה כי אני רוצה להבין מאיפה זה נובע אצלו, האגרסיביות והאלימות הזאת כי זה לא צריך להיות ככה… לרוב אני מגיע לתובנה שכל זה נובע אצל כל הדמויות מהסביבה שגדלו בה, איך דיברו על השונה. אני תמיד שמח לשחק את הצד הזה וגם את הצד הפגיע יותר כדי להראות לאנשים את הפרופורציות."

 

המרואיינת השנייה שלי היא שחר, נערה בת 17, שיש לה הרבה להגיד על הנושא בתור צופה בתוכן הזה ודבריה יוכלו לתת לנו נקודת מבט שונה עליו. 

"לדעתי סרטים וסדרות העוסקים בדימוי עצמי נמוך הם מאוד חשובים ויש להם השפעה גדולה על כל הנושא הזה. הסדרות האלה מראות כמעט כל צד בהתמודדות עם דימוי עצמי נמוך והן עושות הרבה דברים חשובים כמו בעיקר להעלות מודעות לנושא ולתת הזדמנות לצופים המתמודדים להזדהות.  לי באופן אישי יוצא לעיתים קרובות מאוד לראות סדרות עם איזה שהוא דגש על דימוי עצמי נמוך. הסדרות העיקריות שעולות לי לראש הן "רעבים" "ג'יני וג'ורג'יה" ו- " אופוריה". הצפייה בסדרות האלה כן עזרה לי באיזה שהוא אופן להתמודד עם הבעיה האישית שלי בנושא. לראות שיש עוד אנשים, גם אם הן דמויות, שמתנהגים כמוני וחושבים כמוני, נותן איזו שהיא תחושת נחת ושייכות, שאני לא לבד בזה. לראות את הדימוי העצמי הנמוך של הדמויות , בדומה לשלי, נתן לי נקודת מבט רעננה על הנושא ועזר לראות את המצב שלי בצורה אחרת, לצאת מהבועה שלי ולחפש דרכים חדשות לעזור לעצמי.  אני מאמינה במאה אחוז שצריך לשים דגש ענקי ומשמעותית יותר רחב על הנושא החשוב הזה ביותר סדרות וסרטים לבני נוער. אני כבת נוער יכולה להגיד באופן אישי כמה הסדרות והסרטים לבני נוער משפיעים עליי, על החברים שלי וכמעט על כל מי שאני מכירה. אני חושבת שאם ישימו דגש יותר חזק על הנושא הזה, הדימוי העצמי הנמוך של כל כך הרבה בני נוער ישתפר באופן משמעותי בהחלט."

 

כמה דברים שאולי לא ידעתם הם שלתאורה וזוויות הצילום יש תפקיד וחלק משמעותי בעיצוב המסר על דימוי עצמי בסדרות ובסרטים. הצופים בבית לא תמיד יכולים להבין את משמעות הזויות והתאורה שבעזרתן מצטלם הסרט ואת כך שיש להם השפעה. דמויות שצריכות להיראות לא בטוחות בעצמן מצולמות לעיתים בתאורה קרה, מה שמעצים תחושת פגיעות, הצלם לפעמים יעשה שימוש גם בזוויות גבוהות כדי להדגיש חולשה או בדידות של הדמות. לעומת זאת, דמויות שמרגישות בטוחות בעצמן מצולמות בגובה העיניים ובתאורה חמה כדי להקרין כוח וביטחון. גם הפס קול שבו בוחרים להשתמש בעריכת הסדרה/הסרט משפיע מאוד על המסר, אם ישמו ברקע של הסצנה מוזיקה שהיא עצובה או שקטה, ככל הנראה ינסו לגרום לצופים להרגיש את העצב, הבדידות, הפגיעות שגם הדמות חווה. עם זאת, אם ישימו ברקע מנגינה שמחה יותר, קצבית ואנרגטית, ככל הנראה המטרה היא לגרום לצופים להתרגש, לשמוח ולהתלהב מהסצנה.

 

דימוי עצמי נמוך מאוד משפיע בעיקר בגיל ההתבגרות ועל בני נוער והוא יכול להיות קשור לגורמים רבים. לדוגמה: גורמים פסיכולוגיים- נטייה לדיכאון, חרדה או חוסר ביטחון עצמי, חוסר שליטה וספקות לגבי החיים שלהם. תחושת חוסר ערך או חוסר תקווה עשויה להעמיק את התחושות השליליות. גורמים חברתיים- מאוד רגישים לדעות של אחרים, בעיקר לדעותיהם של משפחה, חברים ואנשים שהם רואים בחיי היום יום כמו מורים. אם הם חווים ביקורת או השוואות שליליות, זה יכול לפגוע בדימוי העצמי שלהם. וגורמים תרבותיים- האידיאל הוא קריירה מצליחה, גוף מושלם, הצלחה כלכלית, קשרים חברתיים. דברים אלה עשויים להוביל לתחושת חוסר ערך עצמי כאשר בני נוער לא מצליחים לעמוד בציפיות האלו, וגם למה שמציגים במדיה החברתית יש חלק גדול בהשפעה של האידיאל עלינו. דימוי עצמי מתאר את הדרך בה בני נוער תופסים את עצמם ואת הערך שהם מעניקים לעצמם, וכאשר הוא נמוך, גורמים אלה יכולים להשפיע.

 

המסר שלי ביחס לבעיית הדימוי העצמי הוא לאהוב את עצמכם כמו שאתם. תמיד תחפשו את הדברים החיוביים, תמצאו את הטוב, תמצאו דרכים ופתרונות שיוכלו לעזור לכם, אל תתנו לרגשות שליליים להשפיע עליכם. אם אתם נחשפים לנושא בסדרות ובסרטים תנסו להבין את המסר שמאחורי העלילה, אולי זה יוכל לעזור לכם לאמץ את הפתרונות ואת הסיפור של הדמויות לחיים האישיים שלכם. אם אתם מזדהים עם דמות מסוימת או עלילה, תנסו לקחת השראה ולעזור לעצמכם, תשארו חיוביים ותאהבו את עצמכם.

כנראה שיהיו קוראים שיתנגדו למסר שלי בכתבה זו שיגידו שאין באמת דרך טובה לשפר דימוי עצמי ויחשבו שסדרות וסרטים לא משפיעים עלינו ועל הדימוי שלנו עד כדי כך כמו שתיארתי במהלך הכתבה. אני חושבת שזוהי מחשבה שגויה מכיוון שהטלוויזיה משפיעה עלינו גם בלי שאנו שמים לב לכך. התכנים נכנסים לנו לתת מודע, ובין אם אנחנו מתמודדים עם בעיה של דימוי עצמי נמוך ובין אם לא, תכנים אלו משפיעים עלינו ועל הדרך שבה אנו רואים את הדברים גם אם אנחנו לא רוצים שהם ישפיעו עד כדי כך. בסקר שביצעתי היה ניתן לראות שלמרות שענו עליו רק 50 אנשים, רובם הושפעו מאוד מסדרות וסרטים שצפו בהם ותכנים אלו עזרו להם לצאת מהמצב בו הם נמצאים ובחשיבה שלהם כלפי עצמם והדימוי העצמי שלהם. יש הרבה דרכים טובות לשפר דימוי עצמי, אתם רק צריכים להבין מהי הדרך המתאימה לכם.

 

יש מספר פתרונות שקיימים לבעיה של דימוי עצמי נמוך. הפתרון הידוע ביותר שכולם ימליצו לכם עליו הוא תמיכה רגשית, טיפול פסיכולוגי, שיסייע בשינוי דפוס חשיבה ולשפר את התחושות והמחשבות שלכם כלפי עצמכם. בנוסף, לפתח תחביבים חדשים ותחומי עניין שאתם טובים בהם שיעזרו לכם להתמקד בדברים שאתם טובים בהם, יסיחו את דעתכם בצורה שהיא חיובית יותר, יספקו לכם תחושה של הישגיות והצלחה ובסופו של דבר ישפרו את הערך העצמי שלכם. 

 

ישנם גם פתרונות שהם לא מספיק נוכחים ולא הרבה אנשים יחשבו להשתמש בהם כמו להגביל את זמן המסך והגלישה ברשתות החברתיות. דבר זה יוכל להפחית את ההשוואות שבדרך כלל אנו נוהגים לעשות, לדוגמה: השוואה לדוגמנית מצליחה או שחקן כדורגל מוכשר לרוב יכולה לגרום לנו לחשוב שאנחנו לא טובים מספיק, לא יפים מספיק ולא מוצלחים מספיק. פתרון נוסף הוא תרומה  והתנדבות בקהילה, לתרום לאחר ולגרום למישהו אחר לאושר זה משהו מספק, ודבר זה יכול לעזור לכם להרגיש תחושות טובות יותר כלפי עצמכם בעקבות עזרה לזולת.

 

אם הגעתם עד כאן, מקווה שהצלחתי לעניין אתכם מספיק או אפילו לגרום לכם לתחושת הזדהות. לסיכום, תמיד תנסו למצוא את הטוב בכם, גם אם המצב מרגיש לכם אבוד, תנסו למצוא את התחום שיעזור לכם להתמודד עם דימוי עצמי נמוך. יש דרכים רבות שבעזרתן אפשר להבין את נקודות האור שלכם, אתם יכולים למצוא בן אדם לדבר איתו על הקושי שלכם, אם זה פסיכולוג, בן משפחה או חבר קרוב, אולי אפילו צפייה בסדרות ובסרטים תוכל לעזור לכם. כצופים, יש לכם את האפשרות להסתכל על הדברים בדרך שלכם. אתם צופים בדמות עם חוסר ביטחון, הפרעות אכילה או בעיות של דימוי עצמי, תנסו לשאול את עצמכם מה המסר שעומד מאחורי זה? מה היוצר רצה להעביר לצופה? אל תפחדו לבחון איך התכנים שאתם צופים בהם משפיעים עליכם. אל תפסלו מראש, תקשיבו, תנסו, ותאהבו את עצמכם עם כל הפלוסים וכל המינוסים.

 

 

 

 

 

 

​
 

ביבליוגרפיה-

דימוי עצמי: על השפעתו ואיך לשפר אותו- מכון חיבורים 

ראיון עם קים אור אזולאי על תפקידה ב"מקיף מילאנו"

בינה מלאכותית